חומר לימוד לקורס ניווט מכשירים: GMDSS, NAVTEX, EPIRB ו־SART
NESW02
קורס034°
מצבמוכן
סקירת יחידת הלימוד והקשר אופרטיבי
מערכות הבטיחות והמצוקה הימיות משלבות תקשורת אוטומטית, ספרתית ולוויינית כדי לסייע בהגנה על חיי אדם בשיט חופי ובינלאומי. הכרתן חשובה להתמודדות עם מצבי חירום ולבחינת הרישוי במכשירים של רשות הספנות והנמלים (רספ“ן).
ביחידה נלמד על ארבעה מכלולים מרכזיים:
מערכת ה-GMDSS ואזורי השיט (Sea Areas A1–A4), הקובעים את ציוד החובה.
מערכת ה-NAVTEX לקליטת אזהרות ומידע בטיחות ימי (MSI).
משואת החירום הלוויינית (EPIRB) להזעקת כוחות הצלה בעת טביעה.
משיב המכ“ם לחיפוש והצלה (SART) לאיתור מדויק של ניצולים.
מערכת ה־GMDSS ואזורי השיט
מערכת ה-GMDSS (Global Maritime Distress and Safety System – מערכת מצוקה ובטיחות ימית גלובלית) מהווה תפיסה אסטרטגית המיועדת להגדיל באופן משמעותי את מעגל כלי השיט ותחנות החוף היכולים להגיש עזרה מיידית בעת מצוקה. תפיסה זו מושתתת על שילוב טכנולוגיות של תקשורת חוף-ספינה וספינה-ספינה, תוך הסתמכות על תקשורת ספרתית אוטומטית ולוויינים.
הגדרת אזורי השיט הבינלאומיים
כדי להתאים את דרישות הציוד לאזורי ההפלגה השונים, חולקו ימי כדור הארץ לארבעה אזורי שיט מוגדרים:
Sea Area A1: טווח הכיסוי החופי של תחנת תג“ם (VHF) חופית, המצוידת ביכולת קריאת ברירה ספרתית (DSC). טווח זה מוערך בכ-20 עד 30 מיילים ימיים מהחוף.
Sea Area A2: טווח הכיסוי של תחנת חוף בתדר בינוני (MF) בעלת יכולת DSC, המתרחב מעבר לאזור A1, עד לטווח של כ-100 עד 150 מיילים ימיים.
Sea Area A3: תחום הכיסוי הלווייני של מערכת Inmarsat, המשתרע בין קווי הרוחב 70°N ל-70°S (למעט שטחי A1 ו-A2).
Sea Area A4: האזורים הקוטביים (מעבר לקווי הרוחב 70°N ו-70°S), המכוסים בעיקר על ידי לוויינים במסלול קוטבי (כדוגמת Cospas-Sarsat) ותקשורת בתדרי HF.
זיהוי כלי השיט במערכת ה-DSC וה-MMSI
כל תחנת קשר המצוידת בריבוב ספרתי (DSC) מחויבת במספר זיהוי ייחודי בן 9 ספרות הנקרא MMSI (Maritime Mobile Service Identity).
מספר ה-MMSI מקודד ישירות לתוך המכשיר בעת התקנתו ואתחולו, והוא משודר אוטומטית בכל שיגור של התראת DSC.
שלושת התווים הראשונים במספר ה-MMSI של תחנת ספינה מייצגים את קוד המדינה (MID - Maritime Identification Digits). לדוגמה, קידומת המדינה של ישראל היא 428 (למשל 428005010 או 428000500), מה שמאפשר זיהוי מיידי של לאום כלי השיט וסוג התחנה בכל תקשורת בינלאומית.
ציוד חובה באזור שיט A1
על פי תקנות רספ“ן ודרישות ה-GMDSS, ספינה המפליגה באזור שיט A1 חייבת להיות מצוידת בפריטי ציוד הקשר וההצלה הבאים:
מכשיר תג“ם קבוע עם DSC (VHF-DSC).
מכשיר תג“ם נייד (Portable VHF).
משואת חירום לוויינית (EPIRB).
משיב מכ“ם לחיפוש והצלה (SART).
מקלט אזהרות שיט (NAVTEX).
דרישות אספקת חשמל ומצברים
ציוד הקשר והמצוקה מחויב בחיבור למקור אנרגיה מיועד למצבי חירום – מצברי חירום נפרדים. חובה זו נועדה להבטיח את פעילותו הרציפה והמלאה של ציוד הקשר והזעקת ההצלה גם במקרה של כשל כולל או הצפה במערכת החשמל הראשית של כלי השיט.
מערכת ה־NAVTEX (אזהרות ניווט ובטיחות ימית - MSI)
קליטה אוטומטית ושוטפת של מידע בטיחות ימי (MSI - Maritime Safety Information) היא תנאי הכרחי למניעת סכנות ניווט, לקבלת תחזיות מזג אוויר ולתכנון נתיב הפלגה בטוח. מערכת ה-NAVTEX מיועדת לספק שירות זה באופן רציף וללא תלות במעורבות פעילה של הצוות במהלך ההפלגה.
מהות המערכת ואופי השידור
ה-NAVTEX הינה מערכת בינלאומית המושתתת על רשת משדרי חוף המפיצה מידע טקטי ומודפס/טקסטואלי אל מקלטים ייעודיים בספינות.
דגש קריטי לבחינה: המכשיר המותקן בספינה הינו מקלט בלבד (קליטה בלבד). חל איסור מוחלט ואין כל אפשרות טכנית לשדר הודעות מצוקה או הודעות כלשהן ממכשיר ה-NAVTEX שבספינה! הודעות מצוקה המופיעות בפלט מקלט ה-NAVTEX מקורן בתחנות חוף ובמנהלה האזורית של השידור; תחנות החוף מפיצות הודעות אלו כדי להרחיב את מעגל כלי השיט בסביבה היכולים להגיש עזרה מיידית.
תדרים ותחום גלים
מערכת ה-NAVTEX פועלת בתחום התדרים הבינוניים (MF) בשני תדרים מרכזיים:
518 kHz: התדר הבינלאומי המרכזי (תחום MF). השידורים בתדר זה מבוצעים בשפה האנגלית.
490 kHz: התדר המקומי/לאומי. השידורים בתדר זה מבוצעים בשפה המקומית של אותה מדינה.
טווח, פריסת משדרים ולוח זמנים
טווח כיסוי: הטווח המתוכנן לכל משדר חופי הוא כ-400 מיילים ימיים. הודות לתאום הספקים וזמני השידור בין המנהלות השכנות, נמנעת חפיפה מפריעה גם בטווחים של עד כ-800 מייל ימי.
מחזוריות השידור: כל תחנת חוף משדרת במחזור קבוע של כל 4 שעות (6 פעמים ביממה).
משך שידור מרבי: כל תחנה מקבלת חלון שידור שאורכו עד 10 דקות לכל היותר בכל מחזור שידור.
זיהוי תחנות, קידוד הודעות והגדרות מוקדמות
הגדרות מוקדמות: לפני היציאה להפלגה, על המשיט להגדיר במקלט ה-NAVTEX את התחנות הרצויות (בהתאם לאזור ההפלגה) ואת סוגי ההודעות המבוקשים.
מבנה קוד זיהוי הודעה: כל הודעה כוללת קוד בן ארבעה תווים, למשל MA33, המאפשר למקלט לזהות הודעות שכבר נקלטו:
תחנת השידור: התו הראשון מזהה את תחנת החוף. בדוגמה: M.
סוג ההודעה: התו השני מזהה את סוג ההודעה. בדוגמה: A מציין אזהרת ניווט.
מספר ההודעה: שני התווים האחרונים הם מספר סידורי בין 01 ל-99. בדוגמה: 33.
סיווג עדיפויות הודעות: ההודעות במערכת מסווגות לשלוש רמות עדיפות:
VITAL (חיונית)
IMPORTANT (חשובה)
ROUTINE (שגרתית)
כללי סינון ודחייה: המשתמש יכול לסנן סוגי הודעות מסוימים, אך לא ניתן לבטל במקלט קליטה של אזהרות ניווט (סוג A), אזהרות מטאורולוגיות (סוג B), מידע חיפוש והצלה (סוג D) ואזהרות ניווט נוספות (סוג L).
סוג L: משמש לאזהרות ניווט נוספות כאשר כל 99 המספרים של סוג A באותה תחנת שידור כבר בשימוש. גם הודעות אלה הן הודעות חובה שלא ניתן לסנן לפי סוג.
משואת חירום לוויינית (EPIRB - Emergency Position Indicating Radio Beacon)
משואת ה-EPIRB מהווה את קו ההגנה האחרון של כלי השיט וצוותו במצבי מצוקה חמורים ביותר, כגון הצפה מהירה או טביעה. המשואה מיועדת לשדר אות מצוקה אוטומטי המאפשר לאכן את מיקום האירוע באמצעות מערך הלוויינים העולמי Cospas-Sarsat.
מערכת Cospas-Sarsat ותדרי עבודה
משואת ה-EPIRB פועלת באמצעות שילוב של שני תדרים עיקריים בעלי תפקידים משלימים:
406 MHz (תדר שידור לווייני מרכזי): משדר אות מצוקה דיגיטלי הכולל את קוד הזיהוי הייחודי של הספינה (MMSI). האות נקלט על ידי מערך לוויינים המקיפים את כדור הארץ מקוטב לקוטב, דבר המבטיח כיסוי ויעילות מלאה בכל אזורי השיט (A1–A4).
121.5 MHz (תדר התבייתות משני - Homing): גל אנלוגי המאפשר לכוחות החילוץ וההצלה (מטוסים, מסוקים וספינות) לבצע מדידת עוצמת אות וזווית תכווין מדויקת באמצעות אנטנה כיוונית. תדר זה חיוני להתבייתות טקטית של כוחות החילוץ אל מיקום המשואה המדויק בתנאי ראות מוגבלת, ברגע שהגיעו לסביבת האירוע הכללית.
מנגנון שחרור מים והצפה – Float Free
הגדרת התכונה Float Free: סידור טכני המאפשר למשואה להתנתק באופן עצמאי מתושבתה בכלי השיט ולצוף אל פני המים במצבי מצוקה.
מנגנון שחרור הידרוסטטי (HRU): מנגנון המופעל עקב לחץ המים כאשר הספינה שוקעת לעומק של 1.5 עד 4 מטרים. הלחץ ההידרוסטטי מנתק את פין האבטחה, המשואה משתחררת מהתושבת, צפה אל פני המים ומתחילה לשדר.
רצף הפעולה בעת טביעת הספינה
הספינה שוקעת לעומק של 1.5 עד 4 מטרים ומנגנון השחרור ההידרוסטטי (HRU) מופעל.
משואת ה-EPIRB משתחררת וצפה אל פני המים (Float Free).
מגעי המים סוגרים מעגל חשמלי ומתחיל שידור אוטומטי.
406 MHz ללוויינים; 121.5 MHz להתבייתות כוחות ההצלה.
הפעלה, מיקום ואחזקה
דרכי הפעלה: המשואה ניתנת להפעלה אוטומטית (בעת מגע עם המים לאחר שחרור הידרוסטטי) או להפעלה ידנית על ידי צוות הספינה.
מיקום באסדת ההצלה: במקרה של נטישה לאסדת הצלה, יש להניח את משואת ה-EPIRB בתוך המים כשהיא קשורה באמצעות מיתר בסמוך לאסדת ההצלה. המגע הישיר של מגעיה החשמליים עם המים המלוחים חיוני לקיום מעגל חשמלי רציף ולהבטחת שידור מיטבי.
בדיקות תקופתיות וחובה מנהלתית: המשיט מחויב לבצע בדיקות תקופתיות הכוללות: בדיקת תפוגת הסוללות, תפוגת מנגנון השחרור ההידרוסטטי, בקרת נזקים פיזית ובדיקה עצמית (Self-Test). את ממצאי הבדיקות יש לרשום באופן מחייב ביומן הספינה.
משיב מכ״ם לחיפוש והצלה (SART - Search And Rescue Transponder)
משיב ה-SART הינו מכשיר אלקטרוני אקטיבי המיועד לספק מענה טקטי מדויק לאיתור ניצולים באסדות הצלה על ידי כלי שיט ומטוסים המחלצים בסביבה הקרובה.
הבדל מרכזי בין SART לבין מחזיר אור מכ“ם פסיבי
מחזיר אור מכ“ם (Radar Reflector) הינו רכיב פסיבי לחלוטין שאינו מכיל רכיבים אלקטרוניים ואינו משדר. לעומתו, ה-SART הינו משיב הד מכ”ם אקטיבי הקולט אותות מכ“ם ומשיב אקטיבית בשידור חוזר ברגע שהוא מופעל ע”י פולס שידור.
תדר עבודה ומנגנון עירור
תדר עבודה: 9 GHz – תדר העבודה Standard בתחום X-Band של המכ“ם הימי.
מנגנון עירור: ה-SART נמצא במצב המתנה קבוע ו“מתעורר” לפעולה אך ורק כאשר מכ“ם ימי הפועל בתחום X-Band מפעיל אותו (על ידי קליטת פולס שידור מהמכ”ם המחלץ). המכשיר אינו מופעל על ידי מכשירי VHF או מקלטי NAVTEX.
תצוגה על מסך המכ“ם המחלץ וחישוב מרחק
אות התגובה המשודר מה-SART נקלט במכ“ם המחלץ ומאפשר לו לחשב מרחק וכיוון משוער אל הניצולים. התצוגה על המסך משתנה באופן דינמי ככל שכלי השיט המחלץ מתקרב אל ה-SART:
טווח רחוק (כ-8 מיילים ימיים): על המסך מופיעים 12 קווים/נקודות (Dots) בקו ישר לאורך התכווין אל ה-SART.
טווח בינוני (כ-1 מייל עד 5 מיילים): הנקודות מתרחבות ומשתנות לצורת קשתות (Arcs).
טווח קרוב מאוד (פחות מ-1 מייל): הקשתות הופכות למעגלים ריכוזיים (Concentric Circles) סביב מרכז מסך המכ“ם.
חשיבות גובה ההתקנה ונתוני סוללה
גובה ההתקנה: יש להגביה את אנטנת ה-SART ככל הניתן מעל פני המים בתוך אסדת ההצלה, שכן הגדלת גובה האנטנה מגדילה ישירות את טווח הגילוי של אלומת המכ“ם.
משך חיי סוללה: סוללת המכשיר מתוכננת לאפשר 96 שעות עבודה במצב המתנה (Standby), ובנוסף 8 שעות שידור פעיל ברצף בעת עירור ע“י מכ”ם.
דגשים למבחן – ריכוז נתונים מספריים ותדרים
הנתונים הבאים מרכזים את כל הנתונים המספריים, התדרים וההגדרות הנבדקים באופן תדיר בבחינות הרישוי הרשמיות של רספ“ן:
GMDSS / ציוד חובה באזור A1 VHF+DSC קבוע, VHF נייד, EPIRB, SART, NAVTEX.
GMDSS / DSC / מספר זיהוי תחנה (MMSI) 9 ספרות (קידומת ישראל MID = 428).
VHF Distress / סדר דיווח מיקום קו רוחב (Lat) ראשון, קו אורך (Long) שני.
NAVTEX / תדר בינלאומי (אנגלית) 518 kHz (תחום MF).
NAVTEX / תדר מקומי/לאומי 490 kHz.
NAVTEX / מחזור שידור לתחנה כל 4 שעות (6 פעמים ביממה).
NAVTEX / משך שידור מרבי 10 דקות לשידור.
NAVTEX / טווח כיסוי מתוכנן 400 מייל ימי (עד 800 ללא הפרעה).
במהלך פתרון בחינת הרישוי ברספ“ן, נבחנים רבים נופלים במלכודות ניסוח ומסיחים נפוצים. להלן ארבעה מוקשים שכיחים והסבר התיקון המדויק לכל אחד מהם:
מלכודת השידור ב-NAVTEX
הטעות הנפוצה: הבנת הנקרא שגויה המובילה לבחירת מסיח הטוען כי סקיפר יכול לשדר הודעת מצוקה או הודעה שגרתית ממכשיר ה-NAVTEX המותקן בספינה.
התיקון המדויק: מקלט ה-NAVTEX בספינה הינו מכשיר לקליטה בלבד. הודעות מצוקה המופיעות על פלט המכשיר מקורן בתחנות חוף ובמנהלה האזורית, אשר מפיצות אותן מחדש כדי להרחיב את מעגל כלי השיט בסביבה היכולים להגיש עזרה.
מלכודת הפעלת ה-SART במכ“ם
הטעות הנפוצה: מחשבה מוטעית ש-SART משדר באופן רציף מעצמו, או שהוא נקלט בכל תדר קשר/מכ“ם ימי (כגון VHF או NAVTEX).
התיקון המדויק: SART הינו משיב אקטיבי המתעורר ומשיב אך ורק בעת פגיעת פולס מכ“ם הפועל בתחום X-Band (תדר 9 GHz). הוא אינו מופעל ואינו נקלט במכשירי VHF, NAVTEX או תדרים אחרים.
מיקום ה-EPIRB באסדת ההצלה
הטעות הנפוצה: בחירת מסיח מפתה הטוען כי בעת נטישה לאסדת הצלה יש להציב את ה-EPIRB במקום יבש וגבוה בתוך התיק או על גג האסדה.
התיקון המדויק: התשובה הנכונה במאגר קובעת כי יש להניח את ה-EPIRB בתוך המים כשהיא קשורה באמצעות מיתר בסמוך לאסדת ההצלה. המגע הישיר של המגעים המובילים עם מי הים חיוני לסגירת המעגל החשמלי ולשידור הרציף.
בלבול בין SART לבין מחזיר אור מכ“ם - Radar Reflector
הטעות הנפוצה: חוסר הבחנה בין רכיב פסיבי לבין רכיב אלקטרוני אקטיבי.
התיקון המדויק: מחזיר אור מכ“ם (Radar Reflector) הינו רכיב פסיבי המשקף הדי מכ”ם ללא כל שידור, בעוד ש-SART הינו מכשיר אלקטרוני אקטיבי המזהה פולס מכ“ם ונכנס לשידור אקטיבי מוגבר בתגובה.
לצפייה והעמקה
GMDSS, NAVTEX, EPIRB ו־SART בווידאו
בוחנים את עצמנו
מבחן קצר על הנושא
28 שאלות ממאגר שאלות המבחן של ניווט מכשירים, כולן בנושא העמוד. לחצו על תשובה כדי לראות מיד אם צדקתם.
ענו על 0 מתוך 28 שאלות · 0 נכונות
מה פירוש התכונה המכונה"FLOAT FREE "?
באיזה מן המקומות באסדת ההצלה יש להניח את ה– E.P.I.R.B בכדי ששידורו ייקלט בצורה מיטבית?
כל כמה זמן מתקבל שידור NAVTEX מתחנת חוף מסוימת?
מה רצוי להתקין במכשיר"NAVTEX "לפני הפלגה?
כיצד "יתעורר" מכשיר ה- S.A.R.T לפעולה?
הודעות מצוקה שמופיעות בפלט מקלט NAVTEX:
VITAL, IMPORTANT, ROUTINE הם:
משואת חירום המשויכת למערכת ה- Cospas-Sarsat:
מהו משיב מכ"מ לצורך חיפוש והצלה?
מה הם מאפייני ה- S.A.R.T?
כלי שיט שבמסך המכ"מ שלו נקלטו הסימונים הבאים:- ●●●●●●●●●●●● וכעבור זמן ( ( ( ( ( ( ובחלוף עוד זמן ◎
מהו ההבדל בין RADAR-REFLECTOR (ראשון) ו-S.A.R.T (שני)?
באילו מכשירים ניתן לקלוט את שידורי ה- S.A.R.T?
על אילו מכשירים בספינה ניתן לקלוט הודעת מצוקה?
על פי הדרישות של ה- G.M.D.S.S איזה ציוד הצלה חייב להיות בספינה באזור A1?
על איזה תחום תדרים קולט מכשיר ה-NAVTEX"."
למה מתייחסות ומה משמעות ההודעות מסוג -VITAL, IMPORTANT, ROUTINE?
מה ניתן לחשב מגילוי של S.A.R.T על מסך המכ"מ?.
מה מציין הקוד MA33?
כמה פעמים ולכמה זמן תשדר תחנת NAVTEX ביממה אחת?
איזה ההודעות ניתן לשדר במכשיר NAVTEX מהספינה?
באיזה אזורים שימושי מכשיר "EPIRB "העובד על מערכת לווינים המקיפים את כדור הארץ מקוטב לקוטב?
כיצד מועברים ההודעות במערכת ה-NAVTEX?
כיצד פרושה שרשרת המשדרים להפצת המידע הבטיחותי של מערך ה- NAVTEX?