GMDSS, NAVTEX, EPIRB ו־SART

חומר לימוד לקורס ניווט מכשירים: GMDSS, NAVTEX, EPIRB ו־SART

סקירת יחידת הלימוד והקשר אופרטיבי

מערכות הבטיחות והמצוקה הימיות משלבות תקשורת אוטומטית, ספרתית ולוויינית כדי לסייע בהגנה על חיי אדם בשיט חופי ובינלאומי. הכרתן חשובה להתמודדות עם מצבי חירום ולבחינת הרישוי במכשירים של רשות הספנות והנמלים (רספ“ן).

ביחידה נלמד על ארבעה מכלולים מרכזיים:

  • מערכת ה-GMDSS ואזורי השיט (Sea Areas A1–A4), הקובעים את ציוד החובה.
  • מערכת ה-NAVTEX לקליטת אזהרות ומידע בטיחות ימי (MSI).
  • משואת החירום הלוויינית (EPIRB) להזעקת כוחות הצלה בעת טביעה.
  • משיב המכ“ם לחיפוש והצלה (SART) לאיתור מדויק של ניצולים.
100%
סקירת מערך הבטיחות הימי ביאכטה: קשר VHF, קליטת NAVTEX, משואת EPIRB ואיתור SART

סקירת מערך הבטיחות הימי ביאכטה: קשר VHF, קליטת NAVTEX, משואת EPIRB ואיתור SART

מערכת ה־GMDSS ואזורי השיט

מערכת ה-GMDSS (Global Maritime Distress and Safety System – מערכת מצוקה ובטיחות ימית גלובלית) מהווה תפיסה אסטרטגית המיועדת להגדיל באופן משמעותי את מעגל כלי השיט ותחנות החוף היכולים להגיש עזרה מיידית בעת מצוקה. תפיסה זו מושתתת על שילוב טכנולוגיות של תקשורת חוף-ספינה וספינה-ספינה, תוך הסתמכות על תקשורת ספרתית אוטומטית ולוויינים.

100%
תחנת ניווט ביאכטה המציגה קשר בין כלי שיט, תחנת חוף ולוויין, לצד אזורי הכיסוי A1 עד A4

תחנת ניווט ביאכטה המציגה קשר בין כלי שיט, תחנת חוף ולוויין, לצד אזורי הכיסוי A1 עד A4

הגדרת אזורי השיט הבינלאומיים

כדי להתאים את דרישות הציוד לאזורי ההפלגה השונים, חולקו ימי כדור הארץ לארבעה אזורי שיט מוגדרים:

100%
מפת העולם המציגה באופן סכמטי את אזורי השיט A1 עד A4 בצבעים שונים, לצורכי לימוד בלבד ולא לניווט

מפת העולם המציגה באופן סכמטי את אזורי השיט A1 עד A4 בצבעים שונים, לצורכי לימוד בלבד ולא לניווט

  • Sea Area A1: טווח הכיסוי החופי של תחנת תג“ם (VHF) חופית, המצוידת ביכולת קריאת ברירה ספרתית (DSC). טווח זה מוערך בכ-20 עד 30 מיילים ימיים מהחוף.
  • Sea Area A2: טווח הכיסוי של תחנת חוף בתדר בינוני (MF) בעלת יכולת DSC, המתרחב מעבר לאזור A1, עד לטווח של כ-100 עד 150 מיילים ימיים.
  • Sea Area A3: תחום הכיסוי הלווייני של מערכת Inmarsat, המשתרע בין קווי הרוחב 70°N ל-70°S (למעט שטחי A1 ו-A2).
  • Sea Area A4: האזורים הקוטביים (מעבר לקווי הרוחב 70°N ו-70°S), המכוסים בעיקר על ידי לוויינים במסלול קוטבי (כדוגמת Cospas-Sarsat) ותקשורת בתדרי HF.

זיהוי כלי השיט במערכת ה-DSC וה-MMSI

כל תחנת קשר המצוידת בריבוב ספרתי (DSC) מחויבת במספר זיהוי ייחודי בן 9 ספרות הנקרא MMSI (Maritime Mobile Service Identity).

מספר ה-MMSI מקודד ישירות לתוך המכשיר בעת התקנתו ואתחולו, והוא משודר אוטומטית בכל שיגור של התראת DSC.

שלושת התווים הראשונים במספר ה-MMSI של תחנת ספינה מייצגים את קוד המדינה (MID - Maritime Identification Digits). לדוגמה, קידומת המדינה של ישראל היא 428 (למשל 428005010 או 428000500), מה שמאפשר זיהוי מיידי של לאום כלי השיט וסוג התחנה בכל תקשורת בינלאומית.

100%
מכשיר VHF-DSC בעמדת ניווט המציג מספר MMSI בן תשע ספרות ואת קידומת MID 428 של ישראל

מכשיר VHF-DSC בעמדת ניווט המציג מספר MMSI בן תשע ספרות ואת קידומת MID 428 של ישראל

ציוד חובה באזור שיט A1

על פי תקנות רספ“ן ודרישות ה-GMDSS, ספינה המפליגה באזור שיט A1 חייבת להיות מצוידת בפריטי ציוד הקשר וההצלה הבאים:

  • מכשיר תג“ם קבוע עם DSC (VHF-DSC).
  • מכשיר תג“ם נייד (Portable VHF).
  • משואת חירום לוויינית (EPIRB).
  • משיב מכ“ם לחיפוש והצלה (SART).
  • מקלט אזהרות שיט (NAVTEX).
100%
ציוד קשר ובטיחות נדרש באזור A1: מכשיר VHF-DSC קבוע ונייד, מקלט NAVTEX, משואת EPIRB ומשיב SART

ציוד קשר ובטיחות נדרש באזור A1: מכשיר VHF-DSC קבוע ונייד, מקלט NAVTEX, משואת EPIRB ומשיב SART

דרישות אספקת חשמל ומצברים

ציוד הקשר והמצוקה מחויב בחיבור למקור אנרגיה מיועד למצבי חירום – מצברי חירום נפרדים. חובה זו נועדה להבטיח את פעילותו הרציפה והמלאה של ציוד הקשר והזעקת ההצלה גם במקרה של כשל כולל או הצפה במערכת החשמל הראשית של כלי השיט.

100%
חתך יאכטה המציג מצבר חירום נפרד המזין את ציוד הקשר בזמן תקלה במערכת החשמל הראשית

חתך יאכטה המציג מצבר חירום נפרד המזין את ציוד הקשר בזמן תקלה במערכת החשמל הראשית

משואת חירום לוויינית (EPIRB - Emergency Position Indicating Radio Beacon)

משואת ה-EPIRB מהווה את קו ההגנה האחרון של כלי השיט וצוותו במצבי מצוקה חמורים ביותר, כגון הצפה מהירה או טביעה. המשואה מיועדת לשדר אות מצוקה אוטומטי המאפשר לאכן את מיקום האירוע באמצעות מערך הלוויינים העולמי Cospas-Sarsat.

100%
משואת EPIRB מותקנת בתושבת על יאכטה ומשדרת אות מצוקה למערך לווייני חילוץ

משואת EPIRB מותקנת בתושבת על יאכטה ומשדרת אות מצוקה למערך לווייני חילוץ

מערכת Cospas-Sarsat ותדרי עבודה

משואת ה-EPIRB פועלת באמצעות שילוב של שני תדרים עיקריים בעלי תפקידים משלימים:

  • 406 MHz (תדר שידור לווייני מרכזי): משדר אות מצוקה דיגיטלי הכולל את קוד הזיהוי הייחודי של הספינה (MMSI). האות נקלט על ידי מערך לוויינים המקיפים את כדור הארץ מקוטב לקוטב, דבר המבטיח כיסוי ויעילות מלאה בכל אזורי השיט (A1–A4).
  • 121.5 MHz (תדר התבייתות משני - Homing): גל אנלוגי המאפשר לכוחות החילוץ וההצלה (מטוסים, מסוקים וספינות) לבצע מדידת עוצמת אות וזווית תכווין מדויקת באמצעות אנטנה כיוונית. תדר זה חיוני להתבייתות טקטית של כוחות החילוץ אל מיקום המשואה המדויק בתנאי ראות מוגבלת, ברגע שהגיעו לסביבת האירוע הכללית.
100%
משואת EPIRB משדרת בתדר 406 MHz ללוויין ובתדר 121.5 MHz להתבייתות כלי החילוץ

משואת EPIRB משדרת בתדר 406 MHz ללוויין ובתדר 121.5 MHz להתבייתות כלי החילוץ

מנגנון שחרור מים והצפה – Float Free

הגדרת התכונה Float Free: סידור טכני המאפשר למשואה להתנתק באופן עצמאי מתושבתה בכלי השיט ולצוף אל פני המים במצבי מצוקה.

מנגנון שחרור הידרוסטטי (HRU): מנגנון המופעל עקב לחץ המים כאשר הספינה שוקעת לעומק של 1.5 עד 4 מטרים. הלחץ ההידרוסטטי מנתק את פין האבטחה, המשואה משתחררת מהתושבת, צפה אל פני המים ומתחילה לשדר.

100%
מנגנון HRU משחרר משואת EPIRB מתושבת יאכטה בעומק של 1.5 עד 4 מטרים, והיא צפה אל פני המים

מנגנון HRU משחרר משואת EPIRB מתושבת יאכטה בעומק של 1.5 עד 4 מטרים, והיא צפה אל פני המים

רצף הפעולה בעת טביעת הספינה

  1. הספינה שוקעת לעומק של 1.5 עד 4 מטרים ומנגנון השחרור ההידרוסטטי (HRU) מופעל.
  2. משואת ה-EPIRB משתחררת וצפה אל פני המים (Float Free).
  3. מגעי המים סוגרים מעגל חשמלי ומתחיל שידור אוטומטי.
  4. 406 MHz ללוויינים; 121.5 MHz להתבייתות כוחות ההצלה.
100%
ארבעת שלבי פעולת EPIRB בעת טביעת כלי שיט: שחרור, ציפה, מגע עם מים והתחלת שידור

ארבעת שלבי פעולת EPIRB בעת טביעת כלי שיט: שחרור, ציפה, מגע עם מים והתחלת שידור

הפעלה, מיקום ואחזקה

דרכי הפעלה: המשואה ניתנת להפעלה אוטומטית (בעת מגע עם המים לאחר שחרור הידרוסטטי) או להפעלה ידנית על ידי צוות הספינה.

מיקום באסדת ההצלה: במקרה של נטישה לאסדת הצלה, יש להניח את משואת ה-EPIRB בתוך המים כשהיא קשורה באמצעות מיתר בסמוך לאסדת ההצלה. המגע הישיר של מגעיה החשמליים עם המים המלוחים חיוני לקיום מעגל חשמלי רציף ולהבטחת שידור מיטבי.

בדיקות תקופתיות וחובה מנהלתית: המשיט מחויב לבצע בדיקות תקופתיות הכוללות: בדיקת תפוגת הסוללות, תפוגת מנגנון השחרור ההידרוסטטי, בקרת נזקים פיזית ובדיקה עצמית (Self-Test). את ממצאי הבדיקות יש לרשום באופן מחייב ביומן הספינה.

100%
בדיקת EPIRB בתושבת ורישום ביומן לצד משואה מופעלת במים וקשורה סמוך לאסדת הצלה

בדיקת EPIRB בתושבת ורישום ביומן לצד משואה מופעלת במים וקשורה סמוך לאסדת הצלה

משיב מכ״ם לחיפוש והצלה (SART - Search And Rescue Transponder)

משיב ה-SART הינו מכשיר אלקטרוני אקטיבי המיועד לספק מענה טקטי מדויק לאיתור ניצולים באסדות הצלה על ידי כלי שיט ומטוסים המחלצים בסביבה הקרובה.

100%
משיב SART מורם באסדת הצלה ומשדר תגובה למכ״ם של ספינת חילוץ

משיב SART מורם באסדת הצלה ומשדר תגובה למכ״ם של ספינת חילוץ

הבדל מרכזי בין SART לבין מחזיר אור מכ“ם פסיבי

מחזיר אור מכ“ם (Radar Reflector) הינו רכיב פסיבי לחלוטין שאינו מכיל רכיבים אלקטרוניים ואינו משדר. לעומתו, ה-SART הינו משיב הד מכ”ם אקטיבי הקולט אותות מכ“ם ומשיב אקטיבית בשידור חוזר ברגע שהוא מופעל ע”י פולס שידור.

100%
השוואה בין מחזיר אור מכ״ם פסיבי שמחזיר הד לבין משיב SART פעיל המשיב לאות מכ״ם

השוואה בין מחזיר אור מכ״ם פסיבי שמחזיר הד לבין משיב SART פעיל המשיב לאות מכ״ם

תדר עבודה ומנגנון עירור

תדר עבודה: 9 GHz – תדר העבודה Standard בתחום X-Band של המכ“ם הימי.

מנגנון עירור: ה-SART נמצא במצב המתנה קבוע ו“מתעורר” לפעולה אך ורק כאשר מכ“ם ימי הפועל בתחום X-Band מפעיל אותו (על ידי קליטת פולס שידור מהמכ”ם המחלץ). המכשיר אינו מופעל על ידי מכשירי VHF או מקלטי NAVTEX.

תצוגה על מסך המכ“ם המחלץ וחישוב מרחק

אות התגובה המשודר מה-SART נקלט במכ“ם המחלץ ומאפשר לו לחשב מרחק וכיוון משוער אל הניצולים. התצוגה על המסך משתנה באופן דינמי ככל שכלי השיט המחלץ מתקרב אל ה-SART:

  • טווח רחוק (כ-8 מיילים ימיים): על המסך מופיעים 12 קווים/נקודות (Dots) בקו ישר לאורך התכווין אל ה-SART.
  • טווח בינוני (כ-1 מייל עד 5 מיילים): הנקודות מתרחבות ומשתנות לצורת קשתות (Arcs).
  • טווח קרוב מאוד (פחות מ-1 מייל): הקשתות הופכות למעגלים ריכוזיים (Concentric Circles) סביב מרכז מסך המכ“ם.
100%
משיב SART באסדת הצלה לצד איור תצוגת המכ״ם במרחקים שונים, מנקודות בטווח רחוק ועד קשתות בטווח קרוב

משיב SART באסדת הצלה לצד איור תצוגת המכ״ם במרחקים שונים, מנקודות בטווח רחוק ועד קשתות בטווח קרוב

חשיבות גובה ההתקנה ונתוני סוללה

גובה ההתקנה: יש להגביה את אנטנת ה-SART ככל הניתן מעל פני המים בתוך אסדת ההצלה, שכן הגדלת גובה האנטנה מגדילה ישירות את טווח הגילוי של אלומת המכ“ם.

משך חיי סוללה: סוללת המכשיר מתוכננת לאפשר 96 שעות עבודה במצב המתנה (Standby), ובנוסף 8 שעות שידור פעיל ברצף בעת עירור ע“י מכ”ם.

100%
SART באסדת הצלה: אנטנה מוגבהת לשיפור טווח הגילוי לצד נתוני סוללה של 96 שעות המתנה ו-8 שעות שידור

SART באסדת הצלה: אנטנה מוגבהת לשיפור טווח הגילוי לצד נתוני סוללה של 96 שעות המתנה ו-8 שעות שידור

דגשים למבחן – ריכוז נתונים מספריים ותדרים

הנתונים הבאים מרכזים את כל הנתונים המספריים, התדרים וההגדרות הנבדקים באופן תדיר בבחינות הרישוי הרשמיות של רספ“ן:

  • GMDSS / ציוד חובה באזור A1 VHF+DSC קבוע, VHF נייד, EPIRB, SART, NAVTEX.
  • GMDSS / DSC / מספר זיהוי תחנה (MMSI) 9 ספרות (קידומת ישראל MID = 428).
  • VHF Distress / סדר דיווח מיקום קו רוחב (Lat) ראשון, קו אורך (Long) שני.
  • NAVTEX / תדר בינלאומי (אנגלית) 518 kHz (תחום MF).
  • NAVTEX / תדר מקומי/לאומי 490 kHz.
  • NAVTEX / מחזור שידור לתחנה כל 4 שעות (6 פעמים ביממה).
  • NAVTEX / משך שידור מרבי 10 דקות לשידור.
  • NAVTEX / טווח כיסוי מתוכנן 400 מייל ימי (עד 800 ללא הפרעה).
  • NAVTEX / רמות עדיפות VITAL, IMPORTANT, ROUTINE.
  • EPIRB / תדר שידור ללוויין 406 MHz (Cospas-Sarsat).
  • EPIRB / תדר התבייתות טקטי 121.5 MHz (Homing).
  • EPIRB / עומק שחרור הידרוסטטי 1.5 עד 4 מטרים.
  • SART / תדר עבודה / תחום 9 GHz (תחום X-Band).
  • SART / אורך חיי סוללה 96 שעות המתנה / 8 שעות שידור.
  • SART / תצוגה במסך מכ“ם 12 נקודות ← קשתות ← מעגלים ריכוזיים.

טעויות נפוצות במבחן רספ“ן

במהלך פתרון בחינת הרישוי ברספ“ן, נבחנים רבים נופלים במלכודות ניסוח ומסיחים נפוצים. להלן ארבעה מוקשים שכיחים והסבר התיקון המדויק לכל אחד מהם:

מלכודת השידור ב-NAVTEX

הטעות הנפוצה: הבנת הנקרא שגויה המובילה לבחירת מסיח הטוען כי סקיפר יכול לשדר הודעת מצוקה או הודעה שגרתית ממכשיר ה-NAVTEX המותקן בספינה.

התיקון המדויק: מקלט ה-NAVTEX בספינה הינו מכשיר לקליטה בלבד. הודעות מצוקה המופיעות על פלט המכשיר מקורן בתחנות חוף ובמנהלה האזורית, אשר מפיצות אותן מחדש כדי להרחיב את מעגל כלי השיט בסביבה היכולים להגיש עזרה.

מלכודת הפעלת ה-SART במכ“ם

הטעות הנפוצה: מחשבה מוטעית ש-SART משדר באופן רציף מעצמו, או שהוא נקלט בכל תדר קשר/מכ“ם ימי (כגון VHF או NAVTEX).

התיקון המדויק: SART הינו משיב אקטיבי המתעורר ומשיב אך ורק בעת פגיעת פולס מכ“ם הפועל בתחום X-Band (תדר 9 GHz). הוא אינו מופעל ואינו נקלט במכשירי VHF, NAVTEX או תדרים אחרים.

מיקום ה-EPIRB באסדת ההצלה

הטעות הנפוצה: בחירת מסיח מפתה הטוען כי בעת נטישה לאסדת הצלה יש להציב את ה-EPIRB במקום יבש וגבוה בתוך התיק או על גג האסדה.

התיקון המדויק: התשובה הנכונה במאגר קובעת כי יש להניח את ה-EPIRB בתוך המים כשהיא קשורה באמצעות מיתר בסמוך לאסדת ההצלה. המגע הישיר של המגעים המובילים עם מי הים חיוני לסגירת המעגל החשמלי ולשידור הרציף.

בלבול בין SART לבין מחזיר אור מכ“ם - Radar Reflector

הטעות הנפוצה: חוסר הבחנה בין רכיב פסיבי לבין רכיב אלקטרוני אקטיבי.

התיקון המדויק: מחזיר אור מכ“ם (Radar Reflector) הינו רכיב פסיבי המשקף הדי מכ”ם ללא כל שידור, בעוד ש-SART הינו מכשיר אלקטרוני אקטיבי המזהה פולס מכ“ם ונכנס לשידור אקטיבי מוגבר בתגובה.

לצפייה והעמקה

GMDSS, NAVTEX, EPIRB ו־SART בווידאו

בוחנים את עצמנו

מבחן קצר על הנושא

28 שאלות ממאגר שאלות המבחן של ניווט מכשירים, כולן בנושא העמוד. לחצו על תשובה כדי לראות מיד אם צדקתם.

ענו על 0 מתוך 28 שאלות · 0 נכונות

  1. מה פירוש התכונה המכונה"FLOAT FREE "?

  2. באיזה מן המקומות באסדת ההצלה יש להניח את ה– E.P.I.R.B בכדי ששידורו ייקלט בצורה מיטבית?

  3. כל כמה זמן מתקבל שידור NAVTEX מתחנת חוף מסוימת?

  4. מה רצוי להתקין במכשיר"NAVTEX "לפני הפלגה?

  5. כיצד "יתעורר" מכשיר ה- S.A.R.T לפעולה?

  6. הודעות מצוקה שמופיעות בפלט מקלט NAVTEX:

  7. VITAL, IMPORTANT, ROUTINE הם:

  8. משואת חירום המשויכת למערכת ה- Cospas-Sarsat:

  9. מהו משיב מכ"מ לצורך חיפוש והצלה?

  10. מה הם מאפייני ה- S.A.R.T?

  11. כלי שיט שבמסך המכ"מ שלו נקלטו הסימונים הבאים:- ●●●●●●●●●●●● וכעבור זמן ⁦( ( ( ( ( (⁩ ובחלוף עוד זמן ◎

  12. מהו ההבדל בין RADAR-REFLECTOR (ראשון) ו-S.A.R.T (שני)?

  13. באילו מכשירים ניתן לקלוט את שידורי ה- S.A.R.T?

  14. על אילו מכשירים בספינה ניתן לקלוט הודעת מצוקה?

  15. על פי הדרישות של ה- G.M.D.S.S איזה ציוד הצלה חייב להיות בספינה באזור A1?

  16. על איזה תחום תדרים קולט מכשיר ה-NAVTEX"."

  17. למה מתייחסות ומה משמעות ההודעות מסוג -VITAL, IMPORTANT, ROUTINE?

  18. מה ניתן לחשב מגילוי של S.A.R.T על מסך המכ"מ?.

  19. מה מציין הקוד MA33?

  20. כמה פעמים ולכמה זמן תשדר תחנת NAVTEX ביממה אחת?

  21. איזה ההודעות ניתן לשדר במכשיר NAVTEX מהספינה?

  22. באיזה אזורים שימושי מכשיר "EPIRB "העובד על מערכת לווינים המקיפים את כדור הארץ מקוטב לקוטב?

  23. כיצד מועברים ההודעות במערכת ה-NAVTEX?

  24. כיצד פרושה שרשרת המשדרים להפצת המידע הבטיחותי של מערך ה- NAVTEX?

  25. כיצד מופיעות הודעות מצוקה בפלט מקלט NAVTEX?

  26. סמן את המשפט הנכון ביחס למשואת Cospas-Sarsat

  27. מה פרוש התכונה המכונה “FLOAT FREE ”?

  28. מה הם מאפייני ה- SART?

לתרגול מלא של ניווט מכשירים

קורסים נוספים